נסיבות ארציות מול מהות רוחנית. 
שמיטה כי המציאות נשמטת מתחת חייו. 
כאן אדם מגיע לקצה הציר עליו חי במשך שנותיו. עליו השיג כביכול כל מה שרצה (או את הרוב) הקים משפחה, קורת גג וקרירה אבל הוא מרגיש מרוקן ונואש.  
זה הרבעון בו המהות האנושית מוצתה  עד תום והאדם עומד מרוסק על פי תהום, מבין שהוא לא מבין ואין לו תשובות לכל דבר. ההבנה הזאת היא אירוע מחולל היא תחילתה של ההתעוררות. ההתעוררות יכולה להיות תוצאה של גורמים חיצוניים כמו מחלה, תאונה, פחד מוות או משבר פנימי. 

בשני המקרים האדם תוהה ושואל את עצמו שאלות קיומיות משמעותיות: האם אני חי את היעוד שלי? האם אני מרוצה ממערכות היחסים שלי? מה זאת אהבה? זה הכול?  מה הלאה?  למה? 

עכשיו צריך להחליט אם מוותר לעצמו או מחפש תשובות במקומות חדשים.