לפני כמה חודשים פגשתי את רונית. היא נכנסה לחדר, נראתה שקטה ומרוכזת, אבל משהו בעיניים שלה הסגיר עייפות עמוקה יותר ממה שנראה מבחוץ.
היא התיישבה מולי, לקחה נשימה ואמרה: "אני לא מבינה מה לא בסדר בי."
שאלתי אותה: "למה את מתכוונת?"
רונית ניסתה לחייך, אבל זה היה חיוך עצוב. "אני יוצאת לדייטים שוב ושוב. אני משקיעה – מתלבשת יפה, הולכת למקומות שווים, שואלת שאלות, מחייכת, צוחקת כשצריך. אני עושה הכול נכון…
אבל זה תמיד נגמר באותו משפט – 'את מקסימה, אבל זה לא זה.'"
יכולתי לשמוע את התסכול בקולה. "אולי אני פשוט לא מספיק טובה," היא אמרה בשקט.
המשפט הזה נגע בי. כמה פעמים גם אני או מישהו אחר הרגשנו בדיוק כך? ניסינו, השקענו, ובכל זאת יצאנו עם תחושת ריקנות.
מה לא עובד כאן?
שאלתי אותה: "רונית, מה את באמת מחפשת בדייט?"
היא ענתה מיד: "אני מחפשת אהבה. קשר אמיתי. מישהו שיראה אותי כמו שאני."
"ומה את מביאה לדייט?" המשכתי לשאול.
היא שתקה לכמה רגעים, ואז אמרה: "אני מנסה להיות מי שהוא מחפש. אני רוצה שיראה שאני מעניינת ומתאימה."
ואז זה קרה – רגע של תובנה. היא הבינה שהדייטים שלה תמיד התמקדו בנסיבות – איפה לשבת, איך לדבר, איך להרשים – במקום במהות.
במקום להביא את עצמה באמת, היא ניסתה להתאים את עצמה למה שחשבה שהצד השני מחפש. היא שכחה את הדבר החשוב ביותר: להיות מי שהיא באמת.
מה באמת חשוב בדייטים?
דייט הוא לא רק מפגש עם אדם אחר, אלא גם מפגש עם עצמך.
כשאנחנו מתכוננים לדייט, חשוב לעצור ולשאול: "מה אני באמת מחפשת?" לא רק ברמת הקשר, אלא גם ברמת ההרגשה. איך אני רוצה להרגיש בקשר הזה? מה חשוב לי שיהיה בו?
כשאנחנו מבינים שהמחשבה, הכוונה, הדיבור והמעשה שלנו צריכים להיות מתואמים, אנחנו יכולים ליצור מציאות שמדויקת לנו באמת.
אם אני רוצה קשר אמיתי, המחשבות שלי צריכות להיות מכוונות לשותפות, הכוונה שלי צריכה להיות נקייה מהרצון להרשים, הדיבור שלי צריך לשקף את מי שאני באמת, והמעשה שלי – הנוכחות שלי בדייט – צריך להגיע ממקום אמיתי ושלם.
איפה הרצונות מתנגשים עם המציאות?
לעיתים, הציפיות שלנו מהדייט מתנגשות עם המציאות. אנחנו מדמיינות איך הדברים צריכים להיראות, איך הצד השני צריך להתנהג או מה הוא צריך לומר. אבל כשאנחנו מנסות לשלוט בתוצאה, אנחנו מפספסות את ההזדמנות לראות את האדם שמולנו כפי שהוא.
זה המקום שבו "השחרור הוא תחילת האחיזה." כשאנחנו משחררות את הצורך בשליטה ובניסיון לתפוס מקום, אנחנו מתחילות לאחוז באמת. השחרור מאפשר לנו להיות נוכחות ברגע, להקשיב, ולהתחבר באמת.
"תופס מקום לא תופס מקום" – עוד עיקרון שחשוב לזכור הוא שכאשר אנחנו מנסות "לתפוס מקום" – להרשים, להוכיח את עצמנו, להיות משהו שאנחנו לא – אנחנו מאבדות את הנוכחות האמיתית שלנו. אבל כשאנחנו משחררות את הניסיון הזה, אנחנו מאפשרות למי שאנחנו באמת לבלוט. הנוכחות השקטה הזו היא שמאפשרת את החיבור האמיתי.
איך להפוך דייט לחיבור אמיתי?
1. להתחבר למהות שלך לפני הדייט: שאלי את עצמך: מה אני רוצה להרגיש בדייט הזה? מה חשוב לי לשדר?
2. ליישר את המחשבה, הכוונה, הדיבור והמעשה: בדקי אם מה שאת חושבת, מתכוונת ועושה תואמים את הערכים שלך.
3. להיות אותנטית ולשחרר את השליטה: אל תנסי להרשים או לשחק תפקיד. תהיי את, בדיוק כמו שאת.
4. לא לתפוס מקום, אלא להיות מקום: תני לעצמך להיות נוכחת, בלי לנסות להוכיח דבר. כך תאפשרי גם לצד השני להיות הוא עצמו.
המסע של רונית אחרי השיחה שלנו, רונית שינתה גישה. היא התחילה לגשת לדייטים בלי רשימות ובלי ציפיות מוגזמות. היא סיפרה לי: "בפעם הראשונה, פשוט הייתי אני. דיברתי בכנות, הקשבתי באמת. זה הרגיש אחרת. זה הרגיש אמיתי."
רונית התחילה ליהנות מהדייטים. זה כבר לא היה מרדף אחרי אישור, אלא מסע של גילוי – על עצמה, על הצד השני, ועל הקשר שהיא מחפשת.
האם גם את מרגישה עייפות ומתוסכלות במעגל הדייטים?
אולי את משקיעה כל כך, אבל מרגישה שהתוצאה תמיד זהה.
אולי את מרגישה שאת נותנת את כל כולך, אבל לא מצליחה להתחבר באמת.
דייטים לא אמורים להיות כואבים או מתישים.
הם יכולים להיות מקום של צמיחה, של חיבור ושל גילוי.
דניאל דוידי
ספירלת השלם
(הפוסט כתוב בלשון נקבה אך מתייחס לנשים וגברים )
