העיקרון המרכזי בתנועה בספירלת השלם הוא השחרור הוא תחילת האחיזה. השחרור מאפשר את גילוי התודעה והוא תחילתו של תהליך מורכב ורב ממדי.
האחיזה האנושית היא תחילת השמיטה האנושית.
השחרור הוא תחילת האחיזה האלוהית.
שחרור מתאפשר כאשר אין בו ספק
כל עוד יש באדם ספק הוא נאחז בנסיבות ובמהות הארציות ומספר לעצמו את הסיפור שנוח לו ומרחיק עצמו מגילוי התודעה.
בליבו של הרעיון עומד תהליך דו-כיווני של שחרור בציר הארצי, אנו נקראים לשחרר דפוסים ישנים, פחדים ואמונות מגבילות שכבר אינם משרתים אותנו. זה יכול לכלול ויתור על תפיסות עולם מיושנות, זהויות שהתיישנו, או אפילו מערכות יחסים שאינן בריאות עוד. השחרור מכל אותן נסיבות ומהות אנושיות, מאפשר לנו תפיסה רחבה יותר של מי אנחנו ומה ותפקידנו בעולם.
אחיזה, לעומת זאת, היא תהליך מורכב ורב-פנים. ככל שאנו משחררים את הישן והמגביל, כך אנו פותחים את עצמנו לאחיזה חדשה. ברמה האישית, זו יכולה להיות אחיזה בתובנות חדשות, בכוחות פנימיים שלא הכרנו קודם, ובהזדמנויות חדשות שנפתחות בפנינו. ברמה הרוחנית, האחיזה מתבטאת בתחושת חיבור עמוקה יותר לבורא, לטבע או ליקום כולו. זוהי אחיזה בתחושת משמעות, בהבנה עמוקה יותר של מקומנו בכל מערכות היחסים שלנו. .
ספירלת השלם מייצגת את אופיו המתמשך והדינמי של התהליך. בניגוד לתפיסה לינארית של התפתחות, ספירלת השלם מדגישה את טבעו המחזורי של תהליך הגילוי. אנו עשויים למצוא את עצמנו חוזרים לאותם נושאים או אתגרים, אך בכל פעם מנקודת מבט גבוהה יותר, עם הבנה עמוקה יותר. הספירלה גם מסמלת את התנועה המתמדת בין היחיד לקהילה, בין האישי לזוגי, בין הארצי לרוחני. ככל שנגלה נוכל לכייל את מערכות היחסים שלנו וליישם בכל תחומי החיים את החיבור.
יש כאן תהליך של העצמה הדדית. ככל שאנו משחררים ברמה האישית, כך אנו נעשים פתוחים יותר לחוויית החיבור לאחר ולעולם. וככל שאנו מרגישים מחוברים יותר לרוח שבנו, לניצוץ האלוהי, כך קל לנו יותר לשחרר דפוסים אישיים מגבילים. זהו מעגל של גילוי והארה בו כל שלב מכין אותנו לשלב הבא. .
"השחרור הוא תחילת האחיזה" הזמנה למסע מרתק גילוי, הכשרה ומימוש.
