הרבעון המסעיר בספירלת השלם זכה לכינוי סקס, סמים ורוקנרול. בין הנסיבות האנושיות לנסיבות הרוחניות.
בימי הזוהר של הרוקנרול, שנות השישים ומהפכות הסטודנטים שחיפשו משמעות מחוץ לגבולות הממסד. באותם ימים סקס, סמים ורוקנרול היו לא רק מילים, אלא סמל למחאה, ליצירתיות ולרצון לשנות את העולם.
היום? היום זאת קלישאה או לבוש חיצוני אם תרצו.
פעם להקות רוק היו יותר מאשר רק להקות. הן היו תנועה, קול לדור שלם. הן שרו על אהבה, על כאב, על חוסר צדק, ועל החלום הגדול . היום? היום רוב הלהקות שומעות אותו הדבר, נראות אותו הדבר, ואומרות אותו הדבר. אין שום מקוריות, אין שום ניצוץ.
ואם כבר מדברים על סמים, סמים הפכו תוסף לתפריט המסיבות, התמכרות או אמצעי לעבור חוויות פסיכודליות שבסופן תגלה את משמעות הקיום או תחטוף דכאון.
וסקס? הפך ממשהו אינטימי, משהו שדרש חיבור אמיתי לעוד מוצר צריכה, עוד סטטוס במדיה חברתית בייצוגן של נערות משורבבות שפתיים ומבט מפתה. חיקוי לדבר האמיתי.
"סקס, סמים ורוקנרול" בספירלת השלם מייצגים את המתח המתמיד בין הארצי לרוחני, בין הרצון במשמעות עמוקה לבין הפיתוי של קיצורי הדרך. האתגר הוא לנווט במרחב זה בתבונה, תוך הבנה שהדרך האמיתית למשמעות דורשת עבודה פנימית, מודעות ואחריות. השוהים ברבעון רוצים הארה ומשמעות כאן ועכשיו בסגנון זבנג וגמרנו.
